זהר

ח) ורזא דמלה והנה מלאכי אלהי״ם עלים וירדים בו, סלקין תרין באשא, ונחתין תרין. ואשתזב אברהם בשמא דיהו״ה, דאף על גב דאית ארבע מלאכים דאינון ממנן דשמא קדישא, לא בעי קודשא בריך הוא לאשתדלא באברהם לשזבא ליה אלא איהו ממש, בגין דקני על שמיה, וביה אתלבן אדם הראשון דאיהו ישראל, דלא עבר על ויצו דאיהו עבודה זרה, לבתר אתלבש ביצחק ואצטריף ואמר ואל תעש לו מאומה, דההוא דאצטריף ביה לא עבד מדעם, דלא עבר על שפיכות דמים, לכן יעקב אתגלגל ביה, כד נחת לגלותא דמצרים דחוצה לארץ דדחיל דלא הוה סליק, בההוא זמנא אמר ליה קודשא בריך הוא אל תירא מרדה מצרימה וגו', אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה.

תרגום

ח) ורזא דמלה וכו'. וסוד הדבר, והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. עולים שנים באש, ויורדים שנים, וניצל אברהם בשם יהו״ה. שאף על פי שיש ארבעה מלאכים שהם ממוני השם הקדוש, לא רצה הקדוש ברוך הוא להתעסק באברהם להציל אותו אלא הוא ממש, מפני שקינא על שמו, ובו התלבן אדם הראשון שהוא ישראל, שלא עבר על ויצו שהוא עבודה זרה. אחר כך התלבש ביצחק ונצרף ואמר ואל תעש לו מאומה, שאותו שנצרף בו לא עשה מאומה, שלא עבר על שפיכות דמים. וכן יעקב התגלגל בו, כאשר ירד לגלות מצרים (של חוצה לארץ) שהיה ירא שלא היה עולה באותו זמן. אמר לו הקדוש ברוך הוא אל תירא מרדה מצרימה וגו' אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה.