זהר

טז) ברי, רזא עלאה הכא, אם זכו ישראל הוה נחית לון אורייתא מן שמיא בלא דוחקא, ולא הוו צריכין לאלפא חד לחבריה, הדא הוא דכתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, דלית לחם אלא אורייתא, לא זכו בגין ערב רב דאינון שטיין, אתמר בהו שטו העם ולקטו, דיטרחון לאולפא דא לדא, לפרנסה כל חד בדוחקא, ולחכימיא ברמיזא. אבל לעתיד לבא יתמחון ערב רב מעלמא, ואתמר בהון ולא ילמדו עוד איש את אחיו וגו', ובגין דא וושט איהו לביש ואיהו לטב, חוור וסומק, דינא ורחמי.

תרגום

טז) ברי רזא עלאה הכא וכו׳. בני סוד עליון כאן, אם זכו ישראל היתה יורדת להם תורה מן השמים בלי דוחק, ולא היו צריכים ללמד אחד לחבירו, זה הוא שכתוב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. שאין לחם אלא התורה. לא זכו מפני ערב רב שהם שוטים, נאמר בהם שטו העם ולקטו, שיטרחו ללמד זה לזה, לפרנסה כל אחד בדוחק, ולחכמים ברמז. אבל לעתיד לבא ימחו ערב רב מהעולם. ונאמר בהם ולא ילמדו עוד איש את [רעהו ואיש את] אחיו וגו', ומפני זה ושט הוא לרע והוא לטוב. לבן ואדום. דין ורחמים.