זהר

טו) קרקבן טוחן, אי בר נש זכאה איהו טוחנת מן לצדיקים, דאינון אברים קדישין בפקודין דעשה, ואי לא אזלין בפקודין טבין, מתפרנסין בלחם הקלוקל מזונא הקלוקל קלא בקלון. וושט שטו העם ולקטו, שטין שטיין לקטין בשטותא, וטחנו בריחים בדוחקא, אלין אינון טוחנות בפומא, או דכו במדוכה דא חיך, ובשלו בפרור דא אצטומכא.

תרגום

טו) קרקבן טוחן וכו׳. קרקבן טוחן, אם בן אדם זכאי הוא טוחן מן לצדיקים, שהם אברים קדושים במצוות עשה, ואם לא הולכים במצוות טובות מתפרנסים בלחם הקלוקל מזון (הקלוקל) קל בקלון. ושט, שטו העם ולקטו. שטים (נ״א שוטים) לוקטים בשטות. וטחנו ברחים, בדוחק. אלו הן טוחנות בפה. או דכו במדוכה, זה חיך. ובשלו בפרור זו קיבה.