זהר

י) וטחול איהו לילי״ת, מארת ה׳ בבית רשע, ואיהי אסכרה לרביי דאינון חייביא, חייכת בהון בעותרא בהאי עלמא, ולבתר קטילת בהון, ואמאי אתקריאו רביי, בגין דלית בהון דעת לאשתזבא מינה, אבל לב מבין אשתזב מניה, דתמן צדיק, ורזא דמלה טוב לפני האלהי״ם ימלט ממנה, וחוטא ילכד בה.

תרגום

י) וטחול איהו לילית וכו׳. וטחול הוא לילי״ת, מארת יי׳ בבית רשע, והיא אסכרה לתינוקות שהם הרשעים, צוחקת בהם בעשירות בזה העולם, ואחר כך הורגת בהם. ומדוע נקראו תינוקות, מפני שאין בהם דעת להנצל ממנה, אבל לב מבין ניצל ממנה, ששם צדיק. וסוד הדבר טוב לפני האלקים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה.