זהר

ז) אמר רבי שמעון ברי ועוד ברזא דקרבנין, לבא איהו מזבח דביה דם דקרבנין, ועל דא אתמר וזבחת עליו, אם זכו אריה הוה נחית למיכל קרבנא, ואי לא כלבא נחית, ובאן אתר בכבד, דתמן מרה גיהנם, דאיהי עלוקה דאית לה תרי בנות הב הב, כמה דאת אמר לעלוקה וכו', וכלבא בהון צווח הב הב, ומרה איהי גיהנם, חרבא דמלאך המות דאית לה תרי פיות כגוונא דגיהנם, דאתמר בה לעלוקה שתי בנות הב הב, כגוונא דא אתמר בחרבא ואחריתה מרה כלענה חדה בחרב פיות.

תרגום

ז) אמר רבי שמעון וכו׳. בני. ועוד בסוד הקרבנות. הלב הוא מזבח שבו דם הקרבנות. ועל כן נאמר וזבחת עליו. אם זכו, אריה היה יורד לאכול הקרבן, ואם לא, כלב יורד. ובאיזה מקום, בכבד, ששם מרה גיהנם, שהיא עלוקה שיש לה שתי בנות הב הב. כמו שאתה אומר לעלוקה וכו', וכלב בהם צוח הב הב. ומרה היא גיהנם, חרב של מלאך המות שיש לה שתי פיות. כמו הגיהנם שנאמר בה לעלוקה שתי בנות הב הב. כמו כן נאמר בחרב ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות.