זהר

ה) עצם, אית עצם טמא ואית עצם טהור, ובשר דדכיו ועצם דדכיו, עליהו אתמר עצם מעצמי ובשר מבשרי, ועצם איהו אריה, גידים איהו נשר, נשר, נשרא דדכיו ונשרא דמסאבו, עצם ובשר וגידים עלייהו שריא ברכה וקדושה ויחוד, דאינון כהן לוי וישראל, בעצם כד שריא ברכה ביה, מיד ותקרבו עצמות עצם אל עצמו, מתקרבין ומתקשרין דא בדא בקרבנא, ומיד נחית עלייהו משחא ושרייא עלייהו ברכה, בשר שריא עליה קדושה, דאיהי מסטרא דלוים, הדא הוא דכתיב וקדשת את הלוים, מיד מתקרבין ערקין דדמא לגבי לבא, דברכאן מכהני אינון, הדא הוא דכתיב דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו. גידים מישראל, ואינון יחודא וקדושה וקשורה דגרמין ובשרא, וכד מתקשרין בתרוייהו אתקריאו יחוד ויחוד איהו בישראל, הדא הוא דכתיב מג) שמע ישראל יהו״ה אלהינ״ו יהו״ה אחד.

תרגום

ה) עצם, אית עצם טמא וכו׳. עצם, יש עצם טמאה ויש עצם טהורה, ובשר של טהרה ועצם של טהרה, עליהם נאמר עצם מעצמי ובשר מבשרי ועצם הוא אריה, גידים הוא נשר, נשר, נשר של טהרה ונשר של טומאה עצם ובשר וגידים עליהם שורה ברכה וקדושה ויחוד, שהם כהן לוי וישראל. בעצם כאשר שורה ברכה בה, מיד ותקרבו עצמות עצם אל עצמו. מתקרבות ומתקשרות זו בזו בקרבן. ומיד יורד עליהן שמן ושורה עליהן ברכה. בשר שורה עליו קדושה שהיא מצד הלויים. זה הוא שכתוב וקדשת את הלוים. מיד מתקרבים עורקי הדם לגבי הלב, שברכות מכהנים הן, זה הוא שכתוב דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו. גידים מישראל, והם יחוד וקדושה וקשור עצמות ובשר. וכאשר מתקשרים בשניהם נקראים יחוד, ויחוד הוא בישראל, זה הוא שכתוב שמע ישראל יהו״ה אלהינו יהו״ה אחד.