זהר

ד) ועלייהו אתמר אדם כי יקריב מכם קרבן, מכם ודאי, לאפקא משכא דחויא דביה מרקמין פקודין דלא תעשה, ואדם דעבר עליהו אתמר ביה אדם להבל דמה ימיו כצל עובר, אדם כי ימות באהל, כי ימות ודאי, ודא איהו קריבו דקרבנא דעשו יצר הרע, דאתמר ביה יקם אבי ויאכל מציד בנו. בשר איהו שבר מן שברים, ואיהו סומק, מסטרא דחיה דאיהו שור, בשר חי בשר טהור, ואית אחרא דבשר בשדה טריפה דשריא ביה רוח הטומאה, מלאך המות דרכיב על קרנוי שור מועד בשר טמא.

תרגום

ד) ועלייהו אתמר וכו׳. ועליהם נאמר אדם כי יקריב מכם קרבן, מכם ודאי. להוציא עור הנחש שבו רקומים מצוות לא תעשה, ואדם שעובר עליהם נאמר בו אדם להבל דמה ימיו כצל עובר, אדם כי ימות באהל, כי ימות ודאי. וזה הוא קריבת קרבן עשו יצר הרע, שנאמר בו יקם אבי ויאכל מציד בנו. בשר הוא שבר מן שברים. והוא אדום, מצד החיה שהיא שור, בשר חי בשר טהור. ויש אחר של בשר בשדה טרפה ששורה בו רוח הטומאה, מלאך המות שרוכב על קרניו שור מועד בשר טמא.