זהר

א) בראשית תמן אר״י דקרבנא, דהוה נחית בקרבנא בדיוקנא דארי אכיל קרבנין, ודא איהו קדמאה לחיוון דהוו אכלי קרבנין. אמר ליה רבי אלעזר ואמאי הוו נחתין חיוון למיכל קרבנין, אמר ליה ברי ארבע חיוון אינון בכרסיא, אריה שור נשר אדם, ובגופא דבר נש ארבע יסודי, דממנן עלייהו ארבע חיוון, דנפש כלילא בהון, ובגין דא פרנסה דנפשא מאלין ארבע, כד חאב בר נש בארבע יסודי דיליה כאלו חאב בנפשא, הדא הוא דכתיב מאשר חטא על הנפש, ובההוא זמנא אתפרש מיא מאשא ורוחא מעפרא.

תרגום

א) בראשית תמן ארי וכו׳. בראשית, שם אר״י של הקרבן. שהיה יורד בקרבן בדיוקן אריה אוכל קרבנות, וזה הוא ראשון לחיות שהיו אוכלות קרבנות. אמר לו רבי אלעזר, ומדוע היו יורדות חיות לאכול קרבנות. אמר לו, בני, ארבע חיות הן בכסא אריה שור נשר אדם. ובגוף האדם ארבעה יסודות, שממונים עליהם ארבע חיות, שנפש כלולה בהם ומפני זה פרנסת הנפש מאלו ארבע. כאשר חוטא בן אדם בארבעה יסודות שלו כאילו חוטא בנפש, זה הוא שכתוב מאשר חטא על הנפש. ובאותו זמן נבדל מים מאש, ורוח מעפר.