זהר

יט) אנפוי דמטרוניתא, אינון מ״ט אנפין טהור, נהרין כשושנה חוור וסומק, נטלין מימינא ושמאלא, גוון חוור בליבון דענוה, סומק בשת דדחילו, ירא בשת, כד אתחזרו ירוקין, הא חתן דילה אסתלק לגבי חמה דאיהי אימא עלאה, ומאלין תלת גוונין דאנפין תליין שבעין ותרין אנפין כחושבן חס״ד, ובהון יר״ו אתוון כחשבן גבור״ה, ודא איהו רזא דויעבר יהו״ה, רזא דעיבור, נהיר בהון לגבי כלה בארבע אנפין, הדא הוא דכתיב וארבעה פנים לאחת, ועמודא דאמצעיתא איהו וא״ו עיבור השנה, דאית בה תלת עשר ירחין, ואנון בראשי תיבין ו״הו א״ני ו״הו, וביה איהו אשה (נ״ל איש) ואיהי אשה עוברה, סוד העבור יסוד, דאיהו יסוד טפה, דמינה אתעבידת עבור, דאיהו וא״ו, דהא וא״ו בלא טפה לית לה עבור, ודא איהו מוחא דתמן חכמה.

תרגום

יט) אנפוי דמטרוניתא וכו׳. פני המלכה, הם מ״ט פנים טהור, מאירים כשושנה לבן ואדום. נוטלים מימין ושמאל. גוון לבן בליבון של ענוה. אדום בשת של יראה, ירא בשת. כאשר הופכים ירוקים, הרי חתן שלה עולה לגבי חמה שהיא אימא עליונה. ומאלו שלשה גווני הפנים תלויים שבעים ושנים פנים כחשבון חס״ד. ובהם יר״ו אותיות כחשבון גבור״ה. וזה הוא הסוד של ויעבור יי׳, סוד העיבור, מאיר בהם לגבי כלה בארבעה פנים, זה הוא שכתוב וארבעה פנים לאחת. ועמוד האמצעי הוא וא״ו, עיבור השנה, שיש בה שלשה עשר חדשים. והם (נ״א והיא) בראשי תיבות ו׳הו א׳ני ו׳הו, ובו הוא אשה (נ״ל איש) והיא אשה מעוברת. סוד העבור יסוד. שהוא יסוד, טיפה, שממנה נעשה עבור. שהוא ו׳. שהרי וא״ו בלי טפה אין לה עבור. וזה הוא המוח ששם חכמה.