תוכן

א) למי שבא על הגויה, דע, כי ארז"ל, (סוטה ג' ע"ב) הבא על הגויה קשורה בו ככלב, וכונת חז"ל היא, כי הבא על הגויה, יתגלגל אחרי מותו בכלב. ובזה תבין סוד נפלא, מש"ה ענו בכבל רגלו. (תהלים ק"ה) כי הנה יוסף גמר בדעתו, לזרוק הטפות ההם באותה גויה, אלא שראה לפניו אקונין של אביו, כמ"ש רז"ל, (שם ל"ו ע"ב) וכן אמרו שם בגמרא על פסוק ויבא הביתה לעשות מלאכתו, (בראשית ל"ט) חד אמר מלאכתו ממש וכו', והנה אם החטא בא לידי פועל ח"ו, והיה בא על הגויה, היה מוכרח להתגלגל בכל"ב. אבל כיון שחזר בו, לכך נצול מן הכלב, אבל כיון שחטא במחשבה, ויצאו טפות זרע מבין צפרניו, לכן ניתן תמורתו הכב"ל, תמורת כל"ב, ותמורת היותה נקשרה (בו) ככלב בגלגול, נקשר עתה בחייו בכבל, ולכן ניתן בבית הסוהר עשרה שנים, כנגד עשרה טפות הזרע שיצאו ממנו. וזש"ה, ענו בכבל רגלו ברזל באה נפשו. (תהלים ק"ה) ר"ל: ענו בכבל רגלו של הגוף, ועם היותו כבל ברזל, נחשב עליו כאלו באה נפשו בכלב, תמורת כבל ברזל, וזהו ברזל באה נפשו, ולא אמר באה גופו.