תוכן

לד) והנה ממש כנגד ב' אלו דקדושה, יש בקליפה, ולכן הוא חובה להדליק ב' נרות אלו בקדושה, כדי שיתכבו ב' נרות של הקליפות, כנזכר בזוהר בר"מ, בענין כוכב שבתי המושל בשבת. והנה ב' פעמים נ"ר הם ת"ק, וצריך להסיר העשרה מהם, וישארו ת"ץ בלבד, ובזה הוא סוד נתיצתם. והענין הוא, כי הנה ענין נ"ר זה הם סוד רמ"ח איברים, כנזכר ברב ספרא בפרשת תרומה, (קס"ו ע"ב) והנה השנים היתרים, הם נפש ורוח של רמ"ח איברים אלו, שהם ר"ת נ"ר, נפש רוח. ונמצא כי הרמ"ח איברים עם נפש ורוח הם נ"ר. והנה ביארנו שהם ב' נרות. והנה נאשר נחלק הת"ץ לשנים, יהיו רמ"ה רמ"ה, ומה שהיו תחלה נ"ר נ"ר, יהיו עתה רמ"ה רמ"ה. פי': כי כשתסיר מן מלת נ"ר נפש רוח, ישארו רמ"ח. ואח"כ תסיר ג' אלפין, שהם ר"ת של אהי"ה אלהי"ם אדנ"י, ישארו רמ"ה בלבד, ובזה הוא נתיצת כל הקליפות. וז"ס פסוק, ה' רמה ידך בל יחזיון, (ישעיה כ"ו) כי כאשר יוסרו בחי' אלו מן הנ"ר, וישארו רמ"ה בלבד, אז הקליפות בל יחזיון ויתבטלו. וזהו הטעם, שהיה אומר שלמה המלך ע"ה פסוק זה בלכתו אל הררי חשך, כנזכר בסבא דמשפטים (קי"ב ע"ב). ולפי ששלשה שמות אלו כלם הם מסטרא דנוקבא כנודע, ומשם הוא אחיזת הקליפות, לכן אנו מסירים הראשים שלהם, כי עי"ז יותץ הקליפה וישאר רמ"ה בלבד וזהו תכוין במלת ת"ץ.