תוכן

יב) (אמר שמואל: כך לשון מורי ז"ל) שהנה התקונים הנזכרים נתנם הרב הגדול זלה"ה, לאדם אחד לפני מורי ז"ל, וצוהו על כל הנז"ל. ואח"כ נתן לו כונה אחרת עצומה, להוציא הטיפות ההם מן הקליפות, ולהחזירם בקדושה, כאשר נבאר בע"ה, וז"ל, אח"כ אמר מורי ז"ל, לאיש הנז"ל, כי כבר נשלם לתקן ענין עון הקרי. אמנם נשארו עדיין תשעים ניצוצות של נשמות של קרי, אשר היה צריך לתקנם ולהסירם מתוך הקליפות, ולהחזירם אל הקדושה. וא"ל, שכשיאמר מזמור יושב בסתר עליון בעת שכיבת הלילה, כמבואר אצלינו, שיכוין בשלשה תיבות של אלי"ך ל"א יג"ש כונה זאת, כי ס"ת שלהם הם שכ"א, והאותיות הקדומות להם הם יג"ל, שם של מ"ב כנודע, ויכוין כי שם יג"ל פז"ק הוא ביסוד. ויכוין להעלות עם שם הזה, את הש"ך ניצוצין הידועים, שהם כמנין נע"ר, שהם סוד הדינים, ועם הכללות הם שכ"א. ויכוין להעלות עמהם ניצוצות הקרי ג"כ. והכל הוא ע"י שם יג"ל הנזכר, להעלותם ביסוד העליון, ואז היסוד ישפיע במלכות, ויחזרו להתתקן עתה, ולהיות בסוד זכר ונקבה, מה שלא היו מתחלה, אלא בסוד זכר לבד בלתי נקבה. אח"כ יכוין באותיות הנשארות שהם: א"ל, מן אליך. וי' מן יגש, והם בגימטריא מ"א. ותכוין בהם למ"א אותיות, שיש בשם אהי"ה דיודי"ן, בפשוט ובמלוי ובמלוי המלוי. אח"כ יכוין בר"ת של אליך לא יגש, שהם ג"כ אל"י, והוא מ"א אותיות שיש באהי"ה דאלפי"ן ע"ד הנזכר. ותכוין להעלות כל הנז"ל בכח שני אל"י, באהי"ה הנזכר, שהם מ"א אותיות, ומ"א אותיות.