תוכן

א) לעון משכב זכור, וז"ל, אימא עילאה מן החזה שלה ולמטה, מתפשטת ומתלבשת תוך ז"א כלו, וגם בג' ראשונות של נוקביה, ונמצאת אימא מתפשטת בתוך הזכר. והנה בהיות האדם חוטא במשכב זכור, גורם להוריד או"א ממקומם העליון למטה, עד הנצח והוד. וגורם לבטל זו"ן, ולהחזירם אחור באחור, ומתמלאים דינים וגבורות. ולכן חטא זה גדול מאד. ותשובתו היא שיתענה רל"ג ימים, כמנין זכור. לפי שהוריד או"א עד הרגלים, לכן יתענה רג"ל. ולכן צריך שיכוין בכל יום מימי תעניותיו אלו, ששני שמות אלו של או"א, שהם הוי"ה דיודי"ן ואהי"ה דיודי"ן, העולים ג"כ בגימטריא הנ"ל, והוא הורידם בחטאו עד הרגל כנזכר. יכוין להעלותם למקומם. גם יכוין להעלות עמהם גם האחוריים שלהם, העולים בגימטריא קפ"ד ותקמ"ד, ושניהם בגי' תשכ"ח.