תוכן

א) לעון משכב זכור, דע, כאשר אימא היא למעלה עם אבא, אז נקראת נקבה, בערך הנקבה המקבלת מן הזכר, אבל כשהיא למטה רובצת על בניה ומשפעת להם, אז נקראת זכר, כי אז היא בערך הזכר, המשפיע אל הנקבה. והנה החוטא במשכב זכור, גורם להוריד להכח שיש לאימא בהיותה למעלה, וגם את אבא המשפיע באימא בהיותה למעלה, וגורם להוריד לשניהם למטה עד נה"י דז"א, ואז גורם פגם באו"א, שהורידם למטה עד רגלי ז"א. גם גורם פגם גדול בזו"ן בכמה בחי', אם מפני שע"י יורדת אימא למטה עד רגלי ז"א, נסתמים ונתכסים אורות החסדים המגולים המתפשטים בז"א, מה שאין כן בהיות אימא מסתיימת כדרכה עד החזה דז"א, כי אז החסדים מתגלים משם ולמטה כנודע. וכבר ביארנו בענין אדה"ר, כי אחד מן הפגמים שגרם בחטא עץ הדעת, היה זה ג"כ. ועוד כי עתה אשר או"א ירשו מקום ז"א כלו, אין כח בז"א לסבול האורות הגדולים ההם, ועי"כ כביכול הוא מתבטל כחו לגמרי, ע"ד מה שביארנו בענין ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום, שמתו ונתבטלו לסבה כזו.