תוכן

ב) ונחזור לענינינו, שא"ל שאלך לבית החיים, אשר שם הם קבורים כל המתים של העיר ההוא, ושאסבב ואקיף אותו כולו בכל ארבע רוחותיו, ותמיד צריך להיות רחוק ד' אמות מן הקברות, כדי שלא יתאחזו עמו אותם הרוחות הנמצאות שם, הנעשים מן טיפין בעלי קריין, הנקראת נגעי בני אדם כנודע. ותחלה אלך ברוח אחד, וכשאסיים ללכת ברוח ההוא, אומר דברים אלו בסדר זה שאכתוב כאן, ואל תתעכב שם ברוח הראשונה, פן יתדבקו ויתאחזו בך נגעי בני אדם הנז', אלא תכף תלך משם, ותרוץ ותסבב רוח השנית, ובסיום סבובה תחזור לומר הסדר זה, ותכף תרוץ אל רוח השלישית ותסבב אותה, ובגמר סבובה תחזור לומר סדר זה, ותכף תרוץ אל רוח רביעית ותסבב אותה, ובסיום סבובה תחזור לומר סדר זה. וזהו הסדר שתאמר בכל רוח ורוח כנזכר: חטאתי לה' אלהי ישראל ולפלוני המת הקבור בכאן, שחטאתי לו ועשיתי לו כך וכך, ואני מבקש ושואל ממנו מחילה לפני ה' אלהי ישראל, שיתיר לי ושימחול לי מה שעשיתי לו, לפני ה' אלהי ישראל ותכוין, כי בסדר דבור זה, הוזכרו ג' פעמים השי"ת. ותכוין שהם ג' הויו"ת דע"ב דיודי"ן, ושלשתם בגימטריא רי"ו, ואח"כ תאמר פסוק כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי וגו'. (ישעיה ס"ו) ותכוין במלת הדו"ם, שהוא מלא בוא"ו, ותכוין שבו רמוז דומ"ה, שר של בית הקברות, ותכוין בכונה בלבד, ולא בדבור ממש, רק בכונה להכריח אל דומה הנזכר, בכח הרי"ו הנז"ל, וגם שהם רמוזים בר"ת והארץ הדום רגלי איזה בית אשר בגימטריא רי"ו הנז' עם הכללות ותכוין להכריחו ע"י רי"ו הנזכר, שיודיע דברים אלו שאמרת בפיך, ויאמר אותם אל נפש המת ההוא.