תוכן

א) והוא תקון הגאוה. ובתחלה נבאר מהו הפגם שלה, והיכן אחיזתה. דע, כי הגאוה מקומה בשם י"ה, שהוא שתי אותיות הגבוהים שבשם ההוי"ה, אשר עליהם נאמר יהו"ה מלך גאות לבש. (תהלים צ"ג) והנה היא גאוה כפולה, האחת היא בשם י"ה פשוט, שהוא בגימטריא גאו"ה. והשנית היא באותיות מלוי, שם י"ה בההי"ן, שהם וד"ה, שגם הם מגימטריא גאוה. וז"ס פסוק אשירה לה' כי גאה גאה, (שמות ט"ו) והם ב' גאות הנז', ושניהם הם בשם י"ה. זה בפשוטו, וזה במלואו של ההי"ן. והנה לא יאתה הגאוה אלא להקב"ה, כי עליו נאמר ה' מלך גאות לבש כנזכר. וכשהאדם מתגאה למטה, גורם פגם למעלה. והוא, כי הנה אין אחיזה לקליפות, אלא בשתי אותיות ו"ה התחתונות של ההוי"ה, שהוא סוד הו"ק בלבד כנודע, וע"י האדם המתגאה, גורם תאוה ותגבורת של הקליפות, שיתגאו ויעלו עד מקום י"ה, שהוא מקום הגאוה כנזכר, ויתאחזו וינקו משם.