תוכן

תפלה היא מה שסידרו לנו חז"ל, שזהו ענין כלל. בקשה זהו ענין פרטי, מה שכל אדם מבקש, מה שהוא מרגיש שחסר לו.
לכן תפלה צריך להיות בפה, אחרת אין שום אחיזה בתפלה, היות שיש בנוסח התפלה דברים, שאין לאדם שום מושג וצורך בהם, לכן אחיזה בהתפלה היא, מה שהאדם אומר את המילים מה שכתוב.
מה שאין כן בקשה, מה שהאדם מבקש, מה שהוא מרגיש שחסר לו, אין צריך להוציא בפה, אלא זהו מספיק שהוא מרגיש בלב, מה שחסר לו. כלומר, מה שהאדם מרגיש בלב שחסר לו, זה נקרא בקשה, שהלב רוצה, שמי שיש יכולת לתת לו את מבוקשו, הוא יתן לו.
והיות איש דתי רוצה שה' ימלא את בקשתו, וה' יודע מחשבות לבו של כל אחד ואחד, מה שלבו דורש, לכן מספיק אם האדם מרגיש את חסרונו - זהו תפלה לה', על מחסורו שבלבו. מה שאין כן נוסח התפילה הוא נתיסד על לבם של חז"ל, מה שהיה בלבם.