תוכן

יג) ויהי רעוא קדמך, דיתמשך נהורא רבא מבינה דעתיק, דתמן בחי' אהי"ה, ובתוכה סתומה החכמה דעתיק, דהוא רדל"א עד מצחא דא"א, וע"י אותה ההארה רבא הנמשכת מבינה דעתיק, על מצחא, מתעורר ג"כ היסוד דעתיק, דהוא מבפנים ממצחא. ונפיק אורה רבא מבפנים לבר. ויתחברון תמן תרין אורות. מברא דמצחא דאריך. ומהתחברותם דתרין נהורין אלין, יפוק נהורא רבא מביניהון, ויתמשך לתתא במצחא דאו"א. דתמן אוף הכי שמא דאהי"ה, ויאיר אור רבא במצחא דז"א, לאכפייא הדינין, ויתנהירו עיינין דז"א מנהורא דא. וכדין יהון עיניו רוחצות בחלב. והדינין יתכפון תמן. וכדין יזקפון עינוי דז"א, ויסתכלו במצחא דאריך, לקבל נהורא דא. וכדין שם יהו"ה דא דז"א, ושם אדנ"י דנוקבא, יתחברון כחדא בסוד יאהדונהי. ומתמן יתמשך עלי אני פב"פ, ועל כל עמא דבית ישראל, נהורא רבא, ושפעא, וחכמה ובינה ודעת, ויראת ה', משמא דיהו"ה דברישא דז"א, ונשיג כל חכמת הקבלה, וסודות ורזי התורה, ובחי' נפשותינו על אמתתן אכי"ר.