תוכן

​ בתפילת ראש השנה אנו אומרים, אשרי איש שלא ישכחך, ובן אדם יתאמץ בך. וצריך לאמר: אם הוא לא שוכח מה', מהו ענין התאמצות? ובתפילת "עזרת" אנו אומרים, אשרי איש שישמע למצותיך ותורתך ודברך ישים אל לבו.
וצריך להבין: מהו פרוש שמיעה למצות ה'? צריך לאמר, אשרי איש שעושה, או ששומר את מצוותך, ולא שישמע למצוותך! וכן מהו דברך, ומהו תורתך? מהו פרוש דיבור ומהו תורה? וכן מהו ישים על לבו? איך שמים תורה ודיבורים על הלב?
וכן למה צריכים לשים על הלב ולא במוח? וכן בתפילת ראש השנה אנו אומרים: ​מלכויות, זכרונות, ושופרות? וחז"ל אמרו: מלכות, כדי שתמליכוני. זיכרונות, שיעלו זכרונותיכם לפני. ובמה? בשופר. איזה קשר ואיזה סיבה הוא שהשופר יגרום למלוכה ולזיכרון? וכן ​ראש השנה נקרא יום הדין. ומהו חדש אלול? וענין חזרת וסידור התפילה לפני ראש השנה?
והענין הוא, כי בעיקר אסור לשכוח אף רגע מהבורא יתברך. ואיך זוכים לזה על ידי זה שהאדם מתאמץ כל פעם ביתר רוח, וביתר שאת ועוז, על ידי זה זוכים לבחינת זכירה. לכן הנוסח היא דרך עצה.
וכמו כן, אשרי איש שישמע למצותך, היינו שיש בחינת עשיה ובחינת שמיעה, שענין שמיעה, היינו שזוכים לשמוע מפי ה', שזהו נקרא אתדבקותא רוחא ברוחא, שהוא בחינת דביקות, היינו ששומעים את נותן התורה.
והוא מפרש את העצה לזכות לזה שהיא "תורתך ישים על לבו". ולא בהמוח, שהוא השכל, כי השכל הוא רק משמש להאדם, שהוא רק כח חיצון. כך האדם נקרא הלב, כמו שכתוב, כי יצר לב האדם רע מנעוריו.
ודברך, היינו שהאדם צריך להאמין, שכל הדבורים, שהאדם מוציא מפיו, הוא רק בכוח ה', שזה נקרא "דברך".
ואם האדם מאמין בזה, אזי בטח לא ידבר דברים בטלים, ושקר, ורכילות, ולשון הרע - על ידי זה שהמאור שבה מחזיר את הרע שבלב לטוב, אזי הוא זוכה לשמיעת התורה.
וענין מלכויות זכרונות שופרות, זכרונותיכם שתעלה לפני, היינו כל כח הזכרון, שיש בכם, יהיה רק לפני, היינו לפני ה'. זאת אומרת, עבור ה'. ויש קבלת עול מלכות שמים, שזה בראש השנה, כי יום זה הוא התחלה חדשה, אזי צריכים סידור חדש, היינו קבלת עול מלכות שמים. וזה יכולים לשכוח. לכן הוא אומר, זיכרונות, שצריכים לזכור תמיד את הקבלת עול מלכות שמים. והעצה, שלא לשכוח, הוא השופר. ומה השופר נקרא בחינת יופי, דרבי יוחנן שופרא דאדם הראשון ויופי נקרא.