תוכן

עניין גאות שהוא משבחי השם יתברך[1] הגם שמגונה בעד הבריות, הטעם, שאין נבחן אצל הבורא בחירה ורצון כמו בבריות, הגם שאינו בעל חיוב כלל כמובן, מכל מקום, רצון הפשוט שלו דומה כמו חיוב שלנו, או כמו רצון בלתי מניעה שהוא גם כן לנו מחויב. כי זה שהרצון מחולק מן החיוב, הוא מטעם שאפשר שלא יתמלא, כי יהיה מניעה לאותו הרצון או יקפחנו רצון אחר, מה שאין כן בחיוב שבטח יתמלא מפני חיובו. ואם כן, אם יצויר אצלנו רצון בלתי מניעה, הרי צורת רצון זה כמו כל רצון מחויב.

ושיעור גאות הוא שלא ירצה להתדבק בשפלים הימנו, ואם הוא בדרך החיוב - לא יגונה כלל, כמו השמים שמתגאים על הארץ ואינם מתדבקים בה, והשמים ממעל והארץ מתחת. מה שאין כן אם הוא בדרך רצון בחירי, הרי זה מגונה מאד ויצא מכלל טוב, כי חשקו של הטוב להטיב, וכיון שהוכחנו שרצון הבורא ית' דומה לחיוב שלנו מטעם שלא יקרה מניעה לרצון שלו, ואפילו רצון אחר שיקפחהו לא יקרה לו מפני יחודו ואחדותו, ואם כן, הרי אותו הרצון מחויב להיות ולא שייך בו בחירה, כי לא יעבור עליו עוד רצון אחר שישנה בשבילו רצונו הקדום, ואם כן דומה לטבע השמים שמתגאים ומתרוממים על הארץ.

[ההמשך חסר]