תוכן

יסורים האלו למה. אלא יש כלל, אין אור בלי כלי, היינו אין שום תענוג בלי שיש מקודם חסרון להתענוג, שחסרון נק' יסורים, היינו שיש לו יסורים בזה שאין לו תענוג. לכן אין יכולים להשיג את אור התורה אם אין חסרון לאור התורה. ז"א אם יש לו יסורים בזה שאין לו את האור תורה, ע"י יסורים האלו הוא קונה את האור תורה.
לכן כשאדם לומד, הוא צריך לעשות מהתורה שלו בחי' תפילה, היינו שירגיש את החסרון בזה שאינו מבין את תורה. אבל כשהוא מבין, אז אי אפשר לומר שיש לו חסרון, הגם שיכול להאמין למעלה מהדעת שאינו מבין. אבל למעלה מהדעת לא מרגישים חסרון, כי האדם מרגיש כן מה שבא לתוך דעתו.