לעסוק בתורה
למלעי באורייתא ולאשתדלא בה ולאפשא לה וכו': למלעי היינו להגות בפה אע"פ שלא ידע, בסו"ה חיים הם למוצאיהם, למי שמוציא אותם בפה. שעי"ז קונה נפש קדושה, ולאשתדלא בה, היינו להשתדל ולעשות כל מה שבכחו כדי להשיג אותה ולהבינה, שעי"ז קונה רוח קדוש, ולאפשא לה, היינו אחר שזכה לתקן נפשיה ורוחיה, לא יסתפק בזה, רק צריך להרבות אותה תמיד, בסוד מעלין בקודש ואין מורידין ועי"ז זוכה לנשמה קדושה. .וז"ש ולאפשא לה בכל יומא לתקנא נפשיה ורוחיה להרבות בתורה בכל יום בכדי לתקן נפשו ורוחו. כי עי"ז שמרבה בתורה בכל יום ומוסיף תיקון לנפשו ורוחו הוא זוכה לנשמה קדושה. דכיון דבר נש אתעסק באורייתא אתתקן בנשמתא אחרא קדישא, שמכיון שהאדם עוסק בתורה הוא מתתקן בנשמה קדושה אחרת, כי המרבה בעסק התורה, מלבד שזכה בנפש ורוח. הוא זוכה ומתתקן גם בנשמה קדושה.