חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

תוהו

תוהו
הוא פרצוף הכתר, ונק' כן משום שמתהא עיני הבריות להיות שם אפיסת ההשגה. הכתר כולל ב' פרצופין עתיק וא"א עתיק ה"ס תוהו וא"א ה"ס בוהו.