ועתה אפרש לך זה הענין היטב, כי אלה הג׳ שמות בסוד ג׳ הקוים הם עומדים. ובמקום החיבור והמנוחה הגדולה, שם נתחזק הקו האמצעי מאד; ומפני רוב הדרו ותפארתו, לא נחשבו לפניו שאר הקוים, כלא היו, כי הוא העיקר והם טפלים אליו. ועל כן שער אחד לבד הוא, אבל ב׳ פשפשין נמצאו לב׳ צדיו, מפני שתים האחרים. וכאשר נתפשטו האורות שבפנים להיכל לצאת, אעפ"י שהם רבים, נכללו בעשרה, בהיות השרש מתחלק כמו כן לעשרה. ואז עמדו ה׳ לצד אחד, וה׳ לצד האחר, ועשו לפתח שתי כתפות; ה׳ נמשכים ברחמים לימין, וה׳ נמשכים בגבורה לשמאל. ורוחב הפתח עשר אמות, לצאת שם העשר מאורות אשר זכרתי.
[פ"ג מ"ב, מ"ג. אות לב]