אם אב אני אי' כבודי, ואם אדון אני אי' מוראי, כה אמר הוי' הכהנים בוזי שמי, ואמרתם במה בזינו שמך, באמרכם שולחן ה' נבזה הוא, וכי תגיש עור לזבוח וכו' הקריבהו נא לפחתיך הירצך או הישא פניך, מה אומר ומה אדבר, ובמה אצטדק, ואתה מצאת את עון עבדיך, אוי נא לי כי חטאתי, אמנם לא אוכל עצור האון וחטאה, ובמה אבחר, ובמה אניח לי את שארית חיי, אם לא תשוב עלי ששון ישעיך לפתוח לי שערי עבודתיך, להיות מנוי בין משרתים עושי רצוניך, כאשר שמענו מפי כבודך.
והנה לא כן עמדי, כי נתתי לחטוא חכי, וכליתי בהבל כל מאודי, ותחת אשר קרבתי אותי לראות עוזך וכבודך, והסרת ממני כי המעיקים, כדברת בחזון לחסידיך, שויתי עזר על גבור, הרימותי בחור מעם, לא ישיא אויב בו, ובן עַוְלה לא יעננו, וכתותי מפני צריו, ומשנאיו אגוף, ותגזר אומר ויקם לי, כי זה ששה חדשים חסיתי בנועם חברתך, אז הסרת ממני כל הטרדות ומעקשים, נתת לי זמן פנוי ולב טהור, להיות דבוק בך ובעבודתך יומם וליל, וטובה כפולה ומכופלת, כי פתחת לי שמי חכמה, וזיו שכינתך קבעת עמי בקביעות, וכאב את בנו חביבו תחבביני, ואת אשר ידעת שום חפץ ורצון דופק בלבבי, תיכף בהסברת פנים ובחביבות יתירה מלאת לי, ולא הוצרכתי כלל אפי' להתפלל אליך, כי טרם קראתי ואתה שמעת, עודי דברי בגרוני אתה עניתי לי, כל יקר וכל טוב לא מנעת ממני, מה אדיר שמך בויעודך עימי, ברום ותחת פרשת הודך והדריך, אז גיליתי אורך הגנוז לידידך, דברך הטוב קמה לי, לא יגור מפניך, מה טוב ומה נעים אהבה בתענוגים, מה ידידות משכנותיך מלכי ואלהי, כי אוית מדור לך בתחתונים, גם מצאת גם גליתי אזני שהיא כמרעה הטוב ושמן לך, גם כמו מודה ומשבח על טובתי, על המשלים חפצך ומאויך, על כן ברכות פיך ילוה אותי תמיד, כן יבורך גבר ירא הוי' תמיד, צוית לשבחני בפני, לכן רכו דברי משמן, כי לא נסתה כף רגל להציג על הארץ מהתענג ומרוך, כי לא רצית לראותיני בעוצב, וכאשר נשבעתי על מי נח, כן נשבעת מקצוף עלי, ומגער בי, על כן לבי, מה גסה היתה עמך, מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד.
אז בת מלך הריחה ציקי קדרה, נצנה דבריה בחשאי, אמושה נא את שתי העמודים אשר הבית נכון עליהם, ותתן תפלתה לאלקים עליון, לאל גומר עליה, חזקיני נא ואמציני בפעם הזאת, ואנקמה משתי עיני מפלישתים האורורים האלה, ועבדיה נאמניה אוהביה כצאת השמש בגבורתה, הוא אזר כגבר חלציו כשמשון גבורתו, ויטה אל העמודים בכח ויפול הבית וכו', ורבים חללים הפיל במותה יותר הרבה מבחייו, ע"כ קראה שמו בן אוני, ואביו קרא לו בנימין.
אז תקונן עליו אמו, בני יקירי מחמד לבבי, הן אמת, שם גדול קנית לך בגבורים, אבל ראית כתנך טבולה בדם, אז ראית כי טרף טורף יוסף, חיה אכלתהו, ויצא האחד מאתי ואמרתי אך טרוף טורף, על כן יומם ולילה, תמיד לא אחשה, מליתן קולי ברמה, כי מאנה הנחם נפשי עליך, כי איננו.
מי עור כמשלם ועור כעבד ה', ואיך אתאפק ואנחם, כי ראשית נעורים כי תמאס, כן הסתיר פנים ממני אלקי', כי לא יערב לו כלל עבודתי, מעקשים יתן לי על כל סעד ופנה, גם ארבה תפלה לא ישיב פניו אלי, גם לא אוכל אפתח פי כי רבים קמים עלי.
אנה מפניך אברח, אנה מפניך אפנה, כי אסק שמים שם אתה, אם אציע שאול הנך, גם חושך לא יחשך ממך, כחשיכה כאורה לפניך, גם צדקתי כי יענה לפניך, אז גם אז ארגיש כי אינך צריך לי, לא ידעתי נפשי שמתני, אין לי מלה לפניך, כי אשאל לך למה לא תרצה בי כי אין טעם ברצון לא נמשך בכפי', ומה גם מי יאמר לך מה תעשה ומה תפעל.
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות לא ישטפוה, אם יתן איש כל הון ביתו באהבה, בוז יבוזו לו, שימני כחותם על לביך, כחותם על זרועך, כי עזה כמות אהבה, קשה כשאול קנאה, רשפיה רשפי אש שלהבת יָה'.
עד אנה אשית עצות בנפשי, יגון בלבבי יומם ואני מאז הודעתני את גודל חסדיך ורב טובך, אשר הכל עשית יפה
בעתו, מכל מלאכתך לא חסרת דבר, ואתה שבחת אותם לפני, ומי יוכל עוד להתעיב אותם, להשיב חלילה תפלה כדבריך, ודבר אלקינו לעולם יקום, לא אתן על שום פנים שמצה בדבריך, כי אתה גזרת אומר ויקם לי, כי על כל דרכיך נגה לי אור, ומי עוד אשר יבא בדברים לנגדך על כל נעלם, אם טוב ואם רע, כי הכל הבאת במשפט את עבדיך, ואתה נשאת את עון חטאתי סלה.
אמנם אש עד אבדון תאכל בקרבי, על דרכי אשר עתה נסתרו, ואין פניך הולך עמהם, כי לא נסתה זה כמה כף רגלי להציג על הארץ, ועתה תדרוש ממני לפסוע והולך על אשפתות הסרוחים ומקומות המטנפים, ידעתי אבי ידעתי ששום טנופת לא תטנפיך, אש אוכלה לא תשרפך, וכאשר ירד הגשם והשלג משמים, לא ישוב עד אשר ירוה ויצמיח את האדמה, כן דברך הטוב: