כ"ו תמוז עטרת
מימיך בכסף יבוא: פי' שבשלמא קודם הבית המקדש, שהי' קונים מים דארץ ישראל מכנענים, דהיינו ביגיעה היא, שהם לא הי' חופרי הבאר אלא הכנענים חפרו אותה, מאבותיהם ירשו, וכיון שכן ידוע שהעובדים, באמונה הם עושים, וצדק הוא ואין תרעומת כ"כ, כי עיני' לא שלטו בהויתם, לאחר שנחלו ארץ ישראל, ונבנה הקדושה בכל קומתה, ויחפרו בארות בארץ, ואח"כ באו האויבים ונטלו בזרוע, ואח"כ כשהיה ישראל נצמא למים, הי' מתיגע עם כספו אחר מעט מים לרוות צמאו, וכן אחר חטים משדה של עצמו, כי הכל הוא הון וחול של עצמו, עיניו ראו ולא זר, ועתה זרים אוכלים יגיע של עצמו כנ"ל.
וזה אומר הנביא, אל תדמי בנפשך שכך יבא גאולתיך, דהיינו להתאמץ בשקידה ויגיעה יום יום, להמציא כספים לקנות כל אחוזה ואחוזה מן הנכרים, שא"כ הי' הענין ארוך מאוד.
שא"כ חנם נמכרתם, שאין זה התיקון מתקן כלל זה החטא.
אלא בלא כסף שברו ואכולו, וזה מתקן החטא דכספך הי' לסיגים.
וז"ע חנם נמכרתם, ולא בכסף תגאלון, שאם תגאלון בכסף יורה למפרע, אשר המכירה בחנם הי', ולא יתכן להרהר בזה.