ושמעתי סוד גדול, אשר בזמן המשיח ימלאו בני ישראל דעה, וימצאו תחבולה לזרוע מן זריעה אחת אשר בשעה אחת יתן את פריו, והארץ תתן ג' פעמים ביום את פריה, ולא עוד אלא שכל פרי ופרי תהי' תיכף בצביונו, מין ללחם, ומן לגלוסקא יפה, ומן לפרפרת מבושל, ומין למלבוש צמר, ומין למלבוש אילה וכדומה, ואז יהי' מתקבצים האומות על ישראל, ללמוד מהם חכמה נפלאה היא, וגם ישראל שלא יהי' אז נוקמים ונוטרים איבה להם, וכמו טבע בעל שכל גדול, להיות נוח לבריות, ואף תיכף ילמדו את האומות המלאכה הנפלאה הזאת, ושבים לארצם בשמחה רבה אבל לדאבונם לא יצלח ארצם לזה, ורק ארץ ישראל יצלח, כי תיכף בעבור את גבול ארץ ישראל יהי' נשכח מהם החכמה, ואז יכירו הכל כי גבר ה' חסדו על ישראל דוקא, כי כל המזלות הטובות שבארץ וכל מיני טבעיים הטובים שבארץ ...... יבואו לארץ ישראל דוקא, והוי' עליהם יראה ממש.