וז"ע מ"ש מן השמים דבר ה' עמכם ליסרך, ומן הארץ הראך את אִשו הגדולה, ולכן החסרון אינו בארץ עצמה כלל, כי בכל מקום מוקטר ומוגש לשמי ממש, ואני הוי' לא שניתי, וז"ס גדול, כי מתחילה הראך ה' את אשו הגולה בארץ, וכשראיתם על ידו את פי' ד' דיבר, הלא נמתק לכם והבינותם את מוסדות הארץ, כי אין כאן לא איסר ולא חרם וכו', אדרבה יש כאן הוי' בעצמו, והיא טוב מאוד, אין למעלה הימנו, וזה טעמתם למדי, וראיתם
בעיניכם, והודיתם לי "כי זדועו מושלה לו, והנה שכרי אתו ופעולתי לפ"ז, ולא המראה הקודמים למראה הקדושה האחרונה, לא הי' יותר אלא כמו אחיזת עינים, כי כך אמרתם בעצמכם וטעמכם בחִכְכם, ומי יוכל להכחיש את הטעם המורגש, וזה ההכנה הי' כמו קול קורא במדבר פנו דדך ה', שע"כ פעולתכם הי' בדמות נקיבה שפניה תמיד למעלה, מחמת שנאחזו עיניכם, ותדמו לכם כי אש נורא שורף בארץ מושבותיכם, וע"כ בדרך הזה הושעתי (עי' לעיל אתכם) אתכם ג"כ, שמן השמים דברתי עמכם, כי במדה שאדם מודד מודדין לו.