ז' אלול ע"ט ג' תצא
כתיב אתה שומע תפלת כל פה: שאין לך כל תפילה ותפילה שלא תהא נענה, ועוד הם מדברים ואני אשמע, ובזה ניכר הקשר בין ישראל לאביהם שבשמים, ועיקר התפילה, של ישראל הוא שבתי בבית ה', כל ימי חיי בקביעות, ועוד לחזות בנועם הוי', דהיינו בפנימיות התורה, בסוד אוריתא וקב"ה וישראל חד הוא, אבל לקיום תפלה זו צריך המשך , וזמן ארוך, שבינו לבינו יענה מן השמים אפי' על פרטי תפילות, בסוד יודע חפצך, אפי' מה שלא יעלה, על דעתך להתפלל עליהם, גם בזה תושיע, וז"ע שמאירין עיניו להיות רואה מסוף העולם עד סופו, שהוא בחי' קבלת פנים גדול לאביהם שבשמים, אבל אינו להשאר שם חלילה, כי התורה לא יהי' שלימה, גם סוד העבודה יהא נפסקת לו, כי ע"כ הוא בסוד פלג גופא, וא"כ לא יענה על עיקר תפילתו ששפך שיח כמה שנים, דהיינו סוד הדביקות בו כל היום, וגילוי אור תורה, לכן נוטעים אותו האילן מעט למטה, ששם יזכו לראות עיקר קיום תפילתו.
וז"ע ותחסרהו מעט מאלקים למה זה המיעוט. הוא מטעם וכבוד והדר תעטרהו, שזה השלימות א"א רק בסוד איש ואישה, גוף שלום, כי השורה בלא אישה שורה בלא שמחה ובלא ברכה: