הוא גנוז לעתיד לבא לצדיקים, והיכן הוא גנוז, הוא נמצא מכוסה בכל הרפתקאות שבעוה"ז, שבהיות הצדיק עובר בקדושתו דדך שם, הולך ושואב אותו אור א' לאט לאט, וז"ע אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני, עד אשר אבא אל אדוני שעירה. כי ירש את שער אויביו, וזהו החסד דאזיל עם כלהו יומין פי' שמקיימם, ומחזיקן, באותן המצבים שנמצאו עד שמתגלה לאור על ידיהם.
ואז ושמים כבגד תבלה וכו', כי בזה"ז כשמתגלה לצדיקים, לא יוקבע להם בקביעות בסוד המנוחה, ואדרבה היא מציאות מוכשר ליותר עבודה, בסוד רצוא ושוב, ומפני זה אפי' כשמעמיד החמה באמצע הרקיע, לא יתמיד הענין אלא לשעתו, ואח"כ חוזר לזו"ן, וחוזר למספר ומנין, והמנוחה נפרעה, אבל לע"ל יוקבע לנצחיות, והיא המנוחה השלימה.
ר"ת – מפ"ר - מפי רבו: