א' דר"ח אלול ע"ט
עי' בעה"ח ש' ק"נ
בכל אדם עיקר המושג ומורגש הימנו הוא בחי' הגוף שלו, אבל בתוך הגוף, ע"כ בחי' פנימיות מלובש ופועל בו, והוא באמת עצמותו אע"פ שאינו נראה, (וז"ש גלויה ללב ונעלמת ממראה) ועל הגוף מלבושים עוטרים אותו.
ואמרו במרכבת יחזקאל שהוא ביצירה, ונראה הטעם, כי אמרו שגוף וברית כחדא חשבינן להו, דהיינו יעקב ויוסף, וכל מה שאירע ליעקב וכו', אלא שיוסף בבחי' עלה במחשבה טיפת הזרע, ויעקב באתגליא, (וז"ש קב"ה קרא ליעקב אל) ובזה מובן שאמרו שכל העולם על יסודו דא"ק עומד, כמ"ש לעיל ע"ש, ולכן מרכבתו ביצירה
ראה בנהר כבר, והבן, ולכן נקרא אדם דיצירה בחי' גוף ומלביש לנר"ן, דהיינו גידין שאין בהם חלל כלי לנשמה, וגידין שיש בהם חלל ודפיקין דרוחא כלי לרוח, (וכאן גלוי וידוע) וגידין שיש בהם דם כלים לנפש, אבל עטרה, דהיינו הבשר שעל הגיד אינו נחשב מבחי' הגוף, אלא בסוד מלבושים, והבן, כי ה"ס ב' אלקים א" דיודין, וב" בריבוע, וב" כוללים שבהם, שעולים בחשבון בשר", וזה הבשר הוא סוד "כורסיא דשביבין" והבן היטב, ע"כ נמצא בגיד ג' בחי' עי"מ שהם מעברות דם" ודפיקין" ובלי חלל", ובפנימיות שבו נר"ן כנ"ל, וזהו כלל הגוף, ועלי' מלבוש של בשר, ועל הבשר עור גס, שבו ג"כ ג' בחי' פת"ח, ענין רוח סערה ואש מתלקחת, כנגד ג' בחי' בהסרת הערלה, מילה ופריעה ואטיפו דדמא, ולכן זה העור אינו נחשב למלבוש אלא לקליפה, והבן.
ר"ת - בעה"ח ש' ק"נ - בעץ החיים שער קליפת נגה