ענין רגלים ומרגלים, הוא יסוד ומלכות הקדומים, זה בסוד לבוש המגלה הוד והדר של הגוף הלובש אותם, וזה בסוד לראות את ערות הארץ באתם, וז"ס י"ב אחים אנחנו בני איש אחד, דהיינו בסוד י"ג תיקונים, סוד וא"ו שבסודו כנים אנחנו, סוד כן ובסיס, ורגלים להפנימיים, ולא היו עבדיך מרגלים, וז"ע הנקודים שיציאתם ושליטתם הי' צריך להיות בסוד רגלים לדבר, דהיינו להמשיך אור האצילות, ולגלותו בסוד לבושים, שהכל יודעים שאינם כלל מעצם גוף הלובש, מ"מ לא יכחישו כלל בחן והדר שהושם עליו מחמת אותו המלבוש, כי בא להם כן במורגש יופיו וטובו ע"י המלבושים הנאים ומתוקנים, והיו צריכים להתחזק רק בענין הזה, ולהמשיך עוד, אבל לא עמדו בבחי' זו, אלא תיכף כשהרגישו שיש בהם כח לשלוט בעצמם בסוד עולמות שלטו, דהיינו לגלות בחי' הנאות והטוב ממה שקבלו כבר בסוד מרגלים, וז"ע כד אומנא אכתש
בפרזלא, וזה הי' תיכף בהסתלקות גוף הלובש מהם, והבן, ומתחילה הי' מצליחים בשליטתם אבל לסוף אירע מה שאירע וירדו למטה, וגם שם הי' שולטים באפס מה דהיינו לגלות הרע שבהם, (ולדחותו לסוף הכל) וכל הדור הזה שנמשך משם הי' חטאם העיקרי, שלא ידעו כלל משפלותם, כי אמרו אלמלא הי' נראה לנו ד' כאשר נראה לאבותינו אז הי' מעשינו בתכלית השלימות כמעשה אבותינו, והי' צריך לגלות שפלותם האמיתי, בסוד ארבעים שנה אקוט בדור ואומר עם תועי לבב הם וכו', כי הגם שעין בעין נראה להם ה', ולא התפייסו כדבעי לעשות רצונו בלבב שלם, ומאותו השעה והלאה ידעו שה' הצדיק ולא העלים מהם כלל מה ששייך להצלחתם, ומוכנים המה לעבדותו בכל מקום שרוצה, כי ידעו שעיקר החסרון בהם בעצמם, ולא בגילוי אורות עליונים, וז"ס נייחא דרוחא סוד מ"ה החדש שכולל ג"כ ע"ב וס"ג הקדומים, והבן, וז"ס ב"ן דס"ג שירד, דהיינו שנתקן לא בסוד מרגלים אלא בסוד רגלים, וסודו רגל רביעי שבמרכבה, סוד דוד מלך ישראל חי וקים, כי תמיד היסוד עמה ויודעת ענינה, הוא רק לגלות פנימיות וטובו של הלובש, ובדרך הזה עולית עד א"ס ועד א"ת ובאה למנוחה.
ר"ת – לשיקו"ש בשכ"י - לשם יחוד קב"ה ושכינתיה בשם כל ישראל:
ר"ת – חד"ר - חסד דין רחמים: