לא תשיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים פי', דסוד כל חידוש
הבריאה היא הגוף בעל ראש וסוף, דהיינו הגבול, ומחמת זה עוונותיו בלי מדה, ודרכו בלי חמדה, כי רוצה לדבק בשורשו ולהשיגהו במדה זו, והבן, אבל לא איש אל ויכזב, כי מפלאי תמים דעים שבדרך התורה והמצוה זוכה ורואה עולמו בחייו, דהיינו דוקא בסוד הגבול שלו, והא כיצד, כששורה עליו טעמים עליונים ותחתונים בסוד טעמו וראו, והעם ההולכים בחושך ראו אור גדול, והוא משיג גבול רעהו וכו':