ערש"ק קרח עטר"ת ער"ח תמוז
באורות הטעמים לא הי' כלים עדיין, הן אמת שבפה דהיינו מלכות שבראש נתגלה כלי כללי דעקודים, ביציאה וביאה, ואפילו באוזן חוטם הי' מופיעים על צדדי הפנים עד שבולת הזקן, וידוע שאין גילוי לטעמים לבד זולת בהשתתפות נקודות ותגין ואותיות, דהיינו עד החצוניות, שזה חשיבותם כנודע, אבל האותיות, הגם שעליהם עיקר הופעת האור, מ"מ מכירים מקומם ולא יעלה על דעתם להתערב כלל בזה הענין, אלא יושבים ונהנים ולא יותר, ורק באורות העין, שגם בנקבים יש בחי' חיצונית דהיינו בשר העין, אז עולה תיכף על דעתם לסייע ג"כ בזה הענין, עד שאירע מה שאירע.
וז"ע וישקף אבימלך בעד החלון וירא וכו', דאמת שע"כ ג"כ השיג שיצחק מצחק, אבל הי' בטל מכל וכל, עד כי ארכו לו הימים ובא לאורות העינים, אז וישקף אבימלך וכו', אמת שכל טענתו היו לטובה, דהיינו מפחד כמעט שכב אחד העם, וגם אח"כ באמת
סייע לו הרבה, כי גזירת מלך נתן על כל העם, כל הנוגע באיש הזה ובאשתו מות יומת, מ"מ אירע מה שאירע, וגרשו מארצו, כי התקנא בו, דהיינו שלא יכול להתאחד עם הפנימיות כדבעי.