ט"ז ימים למרחשון תרף
בהשלים האדם תרי"ג עיטין נשלמו תרי"ג איבריו והועלה נפשו כלולה להוי', אבל שם כור לזהב ומצרף לכסף, אז ניתן לו מצוה האחת הזאת, אם תגיל נפשו בה, ואם האדם עדיין אינו מזוכך כל צרכו, אז נמצאים גידין בקרבו אשר אין להם כח בשלימות להיות עובד בשמחה, ואם אינו נותן תהילה לבוראו בשלימות, אז בוראו ישים תהלה בו, ויגרשהו לעפרו אשר לוקח משם, וז"ע תחת אשר לא עבדת את הוי' אלקיך בשמחה וטוב לבב מרוב כל, ועבדת את אויבך ובמצוק מחוסר כל, והבן.
וכשזוכה ועושה תשובה מאהבה, ומשתלם להיות עובד עבודתו בכל מקום רצון קונו, בשוה בשמחה רבה, אז שב לשורשו.
ואין להקשות, א"כ למה לא ימתין עד יוכשר בכל גידיו ועורקי' בלתי לד' לבדו, ואח"כ יפרוש עלי' קדושתו, כי טרם שנוקבא אתחברת בדכורא, א"א לאדם להיות משוה צעדי' בלתי לה' לבדו, כי החפץ רצה לעבדהו בשני יצרים, ועדיין לא נמצא שום ענין עבודה ליצר הטוב, כי עד המקום הזה ניתן העבודה על יצה"ר לבדו, אבל כיון שנאמר לו טעמו וראו כי טוב הוי', אז נמצא עבודה גם ליצה"ט, כי יותגלגל בכמה מדרגות על המבחן, אם יהי' שוה ומשוה בין קטן לגדול, והבן.
וז"ע והשיבך מצרים באניות וכו' ואין קונה, כי אין השליחה והגלות אז לבחי' חטא, כי הס"א כבר אין לו כח לקנות לבבו, אלא בסוד ובקשתם משם את הוי' אלקיך וכו', פי' כיון שצריך להתגלות הייחוד הנפלא עד אין חקר כי הוי"ה הוא אלקים בסוד אהבה ויראה ביחד, מה שא"א כלל לחשוב ולהרהר, לכן צריך עוד לשוב מצרים כדי להזכירו כל המסעות שהי' לו שמה, ובחי' התשועה שהי' לו מהוי' על כל מסע ומסע, וליחד על כל בחי' ובחי', בחי' הוי' הוא אלקים, והבן.