כל הבריות יוצאים בסוד התנוצצות של האותיות. פי' גופו של בריה הוא האותיות שבה, אבל הם תמיד שקטים במקומם, והרוח יורד עליהם, אם הם מסודרים לו, ואז מתנוצץ ומאיר אותו בריה, והנה תרי"ג איברים הנקבעים באדם,
מקודם המה בסוד אותיות בלתי מסודרים, והאדם בסוד מעשים טובים ועבודה, זוכה לסדר אותם מעט מעט, והוא אז בסוד לחם עוני, כי הנוקבא עדיין לא נתחברה בדכורא, ונקראת מצה, וכשנשלם בבחי' זו, ומסודרים האותיות בסדר נאה ומתאים, אז תיכף יורד עליהם הרוח חיות, כי הנוקבא אתחברת בדכורא, ומעתה אין עבודתו והמשכת שפע בבחי' מצה כמקודם, אך בבחי' מצוה, כי הוא"ו ניתוסף ואיקבע בהנוקבא לסוד המצוה, ואז בעזרת תרי"ג אברים שקבלו כאו"א חיות דקדושה, מקיים תרי"ג מצות עמם, שכל אבר מיוחס למצוה מיוחדה, ויש אבר אחד מן התרי"ג שיש לו סגולה יותר מכל האברים, שהוא עצמו כולל ומקבל את כל התרי"ג מצות, פי', דבשאר איברים אם יופגם יהי' הפגם בפרט שבו, אבל אבר זה אם יופגם במשהו לא יסוגל כלל לקיים שם מצוה, והוא עטרת הברית, שבהמצא המאור הזה במקומו, מסוגלים שאר האברים לעשות המעשים הנרצים במצוה