ב'
וירא
ונגולו
כספר השמים: פי' דבאמת בראשית נמי מאמר הוא, אלא שנתגלה אח"כ, ועד שם לא הי'
נודע מציאותו כלל כידוע, ועיקר גילוי דבר זה הי' באשא אוכמא, שז"ס טפת דיו
שנפלה מעל הקולמוס, סוד נפשין דגיורין, סוד כל המוסיף וכו', כי משם נמשך אח"כ
רישא דחיויא כידוע, והיינו משום אפרים כעגל לא לומד, ולא ידע שור קונהו, כי באמת
לא הי' אז שום שלימות וחשיבות באנפי נפשיהו, אלא בחי' דומה כמו אותיות הכתובים
ע"ג ספר, והמה כלים מגלים חכמה נפלאה, אבל מי שוטה שיחשיב חומר האותיות, כי
החשיבות להכותב אותם, והבן, וז"ס נגולו כספר השמים דהיינו לאחר התיקון יבואו
ויותחדשו כל אותותינו, אלא בסוד ספר השמים, והבן, שמושג בו שבראשית נמי מאמר הוא,
ומה שאותיות הנ"ל הי' מתחילה שבטים, ולא יוצלחו אפי' לעבודה, עתה מלאים רוח
חיות.