חילוק מבין רישא דל"א לרישא דימי קדם וימות עולם, הוא שאז לא הי' נקבע מציאות ותיקון דל"א בבחי' רצוא ושוב, וע"כ לא הי' מוכשר להשלים החפץ כראוי, אבל עתה כיון שאיקבע מציאות דל"א, הרי מקום גדול להשלים התיקון עד הדיוטא תחתונה.
חילוק מבין רדל"א לטלא דבדולחא, כי שמה כל הגוונין בקביעות מושגין, דע"כ הוא בחי' א"א סובל אצילות, אבל ברדל"א נראין הגוונין בזא"ז או בב"א, וכאן נקבע מה שאין נקבע, והבן, דהיינו בחי' ושוב, ולא יקשה איך יבא בהשתלשלות פרצוף עתיק ונוקבי בבחי' דלא אתידע, שלפי"ז הי' כל השתלשלות להיות כן.
אלא שבאמת נודע בטוב עין בעולמו במקומו, דהיינו דמידע ידע דיצר בהאי עלמא ליכא, אבל בשעה שנתפשט הדבר להיות בעולמות התחתונים דשלטא יצרא, תמן הי' מתלבש בפרצופו דא"א, שלא יבא לידי הרהור בראותו איך אברהם גני בכנפי' דשרה.