העיקר צריך לגלות הוא בחי' הפרצוף, כי הסבה כבר מוכן מראש, אמנם אינה מראה מה שמוטל עליה להראות, בזה נעשה תיקון בסוד פרצוף, שהוא הדרך שצריך להעמיד הסבה עד שיהיה ראויה להמשיך המסובב שלה לגלותו בכל צרכו.
ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס, דהיחוד צריך להיות בסוד פנימיות בחיצוניות, נפש דוד, וחיצוניות שבפנימיות בחי' מ"ה, ובאופן זה אלו הי' משמש בעולמות עליונים הי' כל השפע הבאה ומתרבה עליו בסוד תוספת ועטרות כמו לאחר מכאן, כי היחוד שלם וחב"ד בסוד עטרות נוספות לשמחה ותענוג, להודיע שנרצה כל דרכיו הראשונות והאחרונות והכל בשביל חיבה יתירה, אבל השפע היתה באה אז בסוד ע"ב דהיינו פנימיות שבפנימיות שטבעה להמתיק ולהתפשט עד חיצוניות שבחיצוניות, ומלאך רע יענה אמן, אבל לא הי' לו להתקשר בזה כלל, שאינו ענין לזה העולם כלל, כי אז הי' כלה כל בחי' עבודה, ולכן אור זה גנוב הוא עמו, וראי', כי תיכף בהראותו ולהלאה עשה צמצום גדול, כי נטל כל השפע וחיברו להוכחת היחוד, ואין כאן חיבה יתירה בעצם, אלא הכרח יחוד למען אסוף עושר וכבוד, ולכן משך אותו ואת כל רכושו אחריו, וקרה מה שקרה.