תוכן

ויקרא תשמ"א

א) בזה"ק ויקרא, אות ק"א. שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. מהו אחד, זו היא כנסת ישראל, המאחדת בהקב"ה, שהוא ז"א וכו'. שא"ר שמעון הזווג דדכר ונוקבא נקרא אחד. כי בהמקום שהנוקבא שורה נקרא אחד. מהו הטעם, הוא משום שזכר בלי נוקבא נקרא חצי גוף, וחצי אינו אחד. וכשמתחברים יחד ב' חצאי גוף נעשה גוף אחד, ואז נקראים אחד.
הנה כתיב, הנה מקום את"י. ופירש אאמו"ר ז"ל שר"ת את"י הוא א'מונה ת'פילה י'גיעה.
הנה האדם צריך להתחיל בעבודת ה' בבחינת ימין, הנקרא זכר, שהוא שלימות, הנקרא שמח בחלקו, שזה בחי' כי חפץ חסד. וכמה טעם וחיות שיש לו בתו"מ מספיק לו ליתן יגיעה בתו"מ משום מאמין בהשגחה פרטית, שכך הוא רצון ה'. ומרגיש א"ע לאדם השלם. וע"ז הוא נותן שבח והודיה לה', שנתן לו חלק בעבודתו ית'. זה נקרא זכר, שמרגיש א"ע לשלם, ותמיד הוא שמח, ומקיים, עבדו את ה' בשמחה.
אבל זה נקרא פלג גוף. וחסר לו בחינת נקבה, שהיא בחינת חסרון. שמצד השמאל, שמתחיל לעשות חשבון הנפש כמה המדות והמחשבות שלו הן שלמות, אז הוא רואה את האמת, שעדיין הוא שקוע בהרצון לקבל לתועלת עצמו. ולצורך הזולת אין הוא מסוגל לעשות, הן בין אדם לחבירו והן בין אדם למקום. ואז בשיעור שיש לו הכרת הרע, בשיעור הזה הוא יכול לתת יגיעה, היינו מעשים. בבחינת כל מה שיש בידך ובכחך לעשות עשה. וכמו"כ הוא יכול לתת תפילה מעומקא דליבא. כי רק בשיעור שהאדם מרגיש את הרע, היינו שמרגיש שזה רע, בשיעור הזה הוא עושה פעולות להפטר מהרע. וזה נקרא נקבה חסרון.
נמצא שיש לו מקום לשתי בחינות מנוגדות. היינו מצד אחד הוא נבחן לשלם, שהוא ימין, חסד, שמח בחלקו. ויכול לתת שבח והודי' לה' על מה שהכניס אותו למקום תורה ומעשים טובים. ומצד השני הוא יכול להתפלל לה' על מה שהוא נשאר מבחוץ לעבודת השי"ת, כי הכל נבנה על בסיס של אהבה עצמית. אז נקרא אדם השלם, אחרת לא נקרא אדם, משום שאם יראה את החסרונות שלו, תיכף יברח גם מבחינת ימין.
אבל לאחר שהוא כבר ראה את מצב הרע שלו, ומ"מ הוא מתחזק למעלה מהדעת, שיש לו שלימות. וסימן לדבר הוא, שהוא יכול לתת שבח לה' ע"ז, אז נקרא שלם. וזהו ימינא ושמאלא ובינייהו כלה. שעי"ז שיש לו בחי' דכר ונוקבא, אז הוא יכול לזכות לבחינת כלה, היינו למלכות שמים אמיתית.
וזהו, עבדו את ה' בשמחה. ושואל שם בזה"ק, הלא אינו יכול לשמוח, כי לבו נשבר מחמת חטאיו וכו'. הא תנינן, לעולם יכנס אדם דרך ב' פתחים וכו', שהם חסד ופחד.
יכולים לבאר זה ע"ד הנ"ל. היינו בפתח ימין, שהוא בחינת אמונה למעלה מהדעת, שהוא שלם. וזהו השגחה פרטית, וזה כי חפץ חסד. ופתח השני הוא פחד, היינו גבורה, שמאל, שעל פתח הזה הוא צריך לתת יגיעה ותפילה. וזה נקרא אדם, משום שיש לו ב' בחינות זכר ונקבה, שהוא שלם וחסר. וזהו עבודתו שלימה.