תוכן

לנ"ע ב' י"א תרפ"ח
להבין מה שאנו עובדים את השי"ת, ואנו מיגעים אותנו, ושאנו אין הולכין בעצת היצר, והלא כתיב אלמלא אין הקב"ה אין נכנע לו [הקב"ה עוזרו אין יכול לו!?] א"כ מה עשה האדם שע"ז אמר הקב"ה – "ניצחוני בני", הלוא האדם אין עושה כלום אלא יובן עפ"י משל – שמלך היה לו בן אחד, והיה חכם, ובא חכם גדול להמלך, והראה המלך להחכם את בנו שינסה את בנו אם הוא חכם, והחכם הקשה להבן מלך איזה קושיות, ולא היה יכול לפרקם. והחכם נתן לו איזה זמן לעיין. וכשראה המלך שאין יכול לתרץ, לכן אמר המלך לבנו את כל התרוצים, ואח"כ כשבא החכם, והבן מלך תירץ לו את כל התרוצים, והמלך ראה שבנו תיכף שמח שמחה גדולה, אעפ"י שהוא יודע שמאיתו הכל מ"מ הוא שמח, וזה ג"כ כן.