תוכן

מובא בשער הכוונות שתורה נק' ז"א, שביום הוא משפיע למלכות, כלומר שמלכות כבר מוכשרת לקבל את השפע, לכן ז"א, שנק' תורה, הוא שמח, וזה נק' ש"ת. וזה י"ל ע"פ שאמר זצ"ל, האדם צריך לשמוח בזה שיש שמחה להבורא מזה שיכול להשפיע להתחתונים.