ענין שמות הויה אדנ'י הוא סוד מלך בהיכלו[1]. נראה לעניות דעתי, כי לעניותינו אין בנו כח לעמוד בסוד שם הויה זמן הרבה, וזה ענין 'אדם קצר ימים' (איוב יד, א), אבל השי"ת טיכס לנו עצה לוכל (-שנוכל) להתדבק בשמו באריכות, לכן גילה לנו שם הקדוש אד"ני ונקרא היכל, כי דרכו לילך ולקשר הנמצאים כולם הטובים ורעים כאחת למשכן לו ית'. וזה ענין 'זַכָּה בְּעַד מַחֲשַׁכֵּי גוּף מְאִירָה, וְשֵׁם הַמוּשָׂג זוֹהַר הָעוֹלָם אָיוֹם וְנוֹרָא'[2]. וזה סוד אריכות ימים, כי מארץ צרה יצאה לארץ רחבה מלאה ברכת ה', 'לֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ' (משלי י, כב).
[1] עי' בהסולם הקדמת ספר הזוהר אות קפד (מאמרי הסולם ב' מאמר רלז):
"נקראת עתה השכינה הקדושה בבחינת היכל קדשו ית', כי עתה שוכן בה המלך בכל
הדרו ותפארתו כמו מלך בהיכלו"; עי' גם מאמר קיז מאמר היכל המלך.
[2] ע"פ פיוט "ברכי אצולה" לרבי יהודה הלוי (מודפס
במחזורים לפני תפילת נעילה).