חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

שמות הויה – אדנ'י (א)

תוכן

אדנ"י: אדון: תבינהו עם מה שאמרו ז"ל 'לא כשאני נכתב אני נקרא' וכו'[1], כי נכתב בשם הויה שהוא סוד שם העצם. ואין הפירוש כמו בחכמת הדקדוק, אשר שם העצם הוא למשל ראובן ושם התואר הוא עשיר וכדומה, אלא יש כאן עמקות יתירה, כי הגם שבעצמותו ית' לית מחשבה תפיסא אלא בהארותיו ית' כנודע, עם כל זה, באמת אין הפרש בין עצמותו להארתו, אלא גם בהארתו לית מחשבה תפיסא, אכן, במידת כל יכולתו ית' נותן לנביאים ואנשי השם את הארתו ית' להשגה. אשר דבר זה הוא למעלה מהבריאה ומדרך הטבע, כי ע"פ דרך הטבע של הבריאה לית מחשבה תפיסא גם בהארותיו ית'.

ולפיכך אנו מבחינים בהארתו יתברך ב' בחינות: הא', הוא עצם האור כמו שהוא לעצמו בטרם שבא בהשגה להמשיגים, והוא הנקרא בשם הוי"ה, דהיינו עצם האור, וע"כ מכונה שם העצם. והוא סוד תורה שבכתב, כלומר, כמו שיוצאת מלפניו ית' בטרם שבאה להשגת המקבלה.

ובחינה הב' היא השגת האור, שהוא סוד שם אדנ'י והוא סוד תורה שבעל פה, כלומר אחר שבאה לכלל קריאה והשגה אל המקבלים. וזה סוד 'יושבי על כסא מדין'[2], וזה סוד שהצדיקים ניזונים במדת הדין[3], והבן. וע"כ נקראת הבינה 'אדון על כל הארץ', והבן[4], בסוד הכתוב 'יראה כל זכורך את פני האדון הויה' (שמות כג, יז).



[1] פסחים נ, א: "אמר ר' נחמן בר יצחק, לא כעולם הזה העולם הבא, העולם הזה נכתב ביו"ד ה"י ונקרא באל"ף דל"ת, אבל לעולם הבא כולו אחד, נקרא ביו"ד ה"י ונכתב ביו"ד ה"י".

[2] ביטוי הנזכר כמה פעמים בזוהר ביחס לחכמים היודעים להסתכל בסודות הגדולים של ריבונם. עי' זוהר יתרו עו; אדרא רבא שכט, ועוד.

[3] עי' מאמרי הסולם ב' מאמר צז: "אמרו ז"ל (ע"פ ברכות יז, ב) 'צדיקים ניזונים בזרוע', דהיינו במדת הדין".

[4] עי' זוהר בא אות קכו בהסולם.