תוכן

יום ב' ר"ח מרחשון תשי"ג אחר השיעור זהר
בשעת השיעור אמר לי: טראכט גוט אריין אין דעם זהר, ווייל איך האב נישט מפרש געוון איין הונדערטל – וואס איך האב צום זאגין דא. [תחשוב טוב בתוך דברי הזה"ק, כי לא פירשתי אפילו מאית ממה שהיה לי לומר פה.]
רבי המנונא סבא אמר: דעם זהר קען מען פון רבין אליין נישט לערנען, מען מוז האבן אלעכטאלע (נר) וואס זאל צולייכטן. מעגסט אפילו זיין בקיא אין גאנץ חכמת הקבלה, ממש צעהלען אותיות וועט עס נישט העלפין, אהן די לעכטאלע קאן מען אפילו נישט צוזאמען שטעלען די ווערטער ריכטיק, ממוז זוכה זיין צו דער לעכטאלע. [ א"א ללמוד את הזהר מהרבי לבדו, צריך שיהיה נרון מופנם שיאיר, אפילו אם תהיה בקיא בכל חכמת הקבלה, אפילו תוכל לספור את האותיות, זה לא יעזור, ללא הנר א"א לחבר ולהעמיד את המילים נכון, צריכים לזכות לנר הזה.]
כאן שאלתי: ווי אזוי איז מען זוכה צו דער לעכטאלע? [ איך אפשר לזכות לנרון הזה?. אמר: "שמור לי ואשמור לך", נר ה' נשמת אדם, תורה אור ונר מצוה, זאגט אויף דעם מדרש: [ אומר על זה המדרש] "שמור לי ואשמור לך", היט אפ דעם אויבערשטער'ס ליכטאלע וועט דער אויבערשטער היטן דיין ליכטאלע. [אם אתה תשמור את הנר של הבורא, אז השי"ת ישמור את הנר שלך.]
ולי היה זה הנר מפני שלא רציתי לעצמי כלום, אלא הכול להשפיע לכבודו יתברך, ולא לעצמי אפילו משהו. שאלתי: איך זה אפשר, הלוא מוכרח להתענג בזמן שנמצא במדרגות גבוהות כאלה, ומובן שכל מה שמשיג מדרגה יותר גבוהה גם השגתו התרחבה יותר, ומן הנמנע הוא שלא ירגיש תענוג וקבלה לעצמו!? אמר: לזה כבר נתנה עצה בגמרא, והבאתי בספרי איך שייך קבלה, בשאינו מכוין, אין שייך קבלה. ואמרתי – איך זה יתכן, הלוא בקבוק אם נמלא אותו מי בשמים הכרח הוא שיהיה נודף גם כן, אע"פ שלא מכוין!? אמר זהו הגדר: אם באו אפילו כל תענוגי העולם הזה, ואם אינו מכוין, אין זה קבלה, ודרכם הכלים משתבחים ונעשים ראויים יותר למטרתם.