תוכן

ענין הבריאה הוא על דרך שמפרש בזוהר: בב' נברא העולם ולא בשאר אותיות, היינו שברא את העולם בב', שכוונתו שהב' תשלוט בעולם, שכוחה תפעל בעולם. כמו כן ברכת יעקב היתה על דרך זה, שיתן כח במנשה ואפרים, שמדתם תשלוט בעולם, שעל ידי ב' בחינות אלו יצאו הכלל ישראל מגלות הכללית. וכמו כן כל גלות הפרט יוצא באופן פרטי מגלות.
וזה ענין שמי בקרבו, היינו שם שד"י. מה שאין כן בחינת ת' הוא בחינת מלכות דמלכות, יש בה בחינת הנו"ן, שאפילו צדיקים גמורים נענשים על ידיה. ומשום זה לא ברא את העולם בשליטת הת' (עיין זוהר חלק א' דף כ"ו בפרוש הסולם). וזה שמי בקרבו, ששמו כשם רבו, שהוא שם שד"י, שפרושו "שאמר לעולמו די, שלא יתפשט יותר".