תוכן

שלח תש"מ
שלח תש"מ א) שלח לך אנשים. ופירש"י: לדעתך.
ידוע, כי ענין שליחת המרגלים לתור את ארץ ישראל הוא ענין קבלת המלכות שמים. כי יש לאדם מרגלים שרואים תמיד אם יש כדאיות ללכת בדרך ה' על דרך האמת, הנקרא לשם שמים. והתורה מבטחת לנו כי היא ארץ זבת חלב ודבש. אבל הגוף, כששולח מרגלים לתור את הארץ והוא רואה שאין שם תועלת עצמו, אין הגוף מסכים ללכת לארץ הנקראת מלכות שמים.
כמ"ש בזוה"ק (בהסולם אות נו(, שהקב"ה אמר להם: עלו זה בנגב. היינו, השתדלו בתורה וכו'. וראיתם את הארץ מה היא. היינו, שתראו ממנה אותו העולם, שהוא ירושה ונחלה, שאני מביאכם בו. ואת העם היושב עליה - הם הצדיקים שבגן עדן וכו'. ושם באות ס"ג: וזה שאמר, וישובו מתור הארץ וכו'. וחזרו מדרך האמת, שאמרו, מה יצא לנו, עד היום לא ראינו טוב בעולם, עמלנו בתורה, והבית ריקם וכו'. ולעולם ההוא, מי יזכה ומי יבוא לתוכו. מוטב לנו שלא היינו יגעים כל כך וכו', אבל מי יכול לזכות בה. אפס כי עז העם וכו'.