חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

שלום עם הבו"י

תוכן

שמעתי שמעך ויראתי [חבקוק ג' ב'] ופירשו ממאי דעבר עליה הוא ממשיך בחינת היראה, הגם שעכשיו הוא בתכלית השלמות, שאין לו מה להוסיף. אבל ממה דעבר עליו, היינו מזמן הקטנות, שאז כל עבודתו היתה בבחינת בלתי שלימות. נמצא שהיה לו זמן רב שלא היה ח"ו בשלום עם הבו"י. על זה הוא רוצה עכשיו לתקן, שלא לא יכול להרגיע את עצמו, איך היה איזה פעם במצב כזה. ועל זה הוא מתבייש, וממשיך עכשיו את היראה והבושה.
נתת ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה (תה' ס'). קושט מבחינת קישוט בנקודת הרצון, שעל ידי זה שהאדם רוצה ללכת בבחינת השפעה, על ידי זה הוא זוכה לבחינת נס, מטעם שזה כנגד הטבע והדעת. ואין זה ביכולת האדם, אלא לנס מן השמים אנו זקוקים. ועל פי נס זוכים לבחינת יראה. נמצא, שדוקא ליראי שמו זוכים לנס.
וזה נס להתנוסס. וזה דוקא לו שרוצה ללכת בדרך קישוט בנקודת הרצון לקבל. מה שאין כן מי שאינו הולך בבחינת הקישוט, אלא כל עבודתו הוא בבחינת הרצון לקבל גשמיות או רוחניות, הוא אינו על דרך הקדושה והנס. וזה ענין משרז"ל לאו כל יומא מתרחיש ניסא.
פירוש שלא כל מה שהוא בחינת יום היינו שלומד ומתפלל ויש לו התלהבות והוא במצב רוח מרומם הוא בחינת נס מטעם שכל הבניין שלו הוא בחינת הרצון לקבל בין בליבא ובין במוחא, אלא דוקא העבודה שהוא על יסוד של קישוט הוא בחינת נס, ולא מה שהוא בתוך הדעת.
מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. ופרש"י כדי שלא יאמרו לאורה הוא צריך. ויש להקשות וכי ס"ד לומר כך על כביכול, ועוד יותר קשה, משרז"ל במסכת שבת, וכי לאורה הוא צריך, והלא כל מ', שנה שהיו ישראל במדבר, לא הלכו אלא לאורו, אלא עדות לבאי עולם, שהשכינה שורה בישראל. מאי עדות? אמר רב, זו נר מערבי, שנותן בה שמן, כמידת חברותיה וממנה היה מדליק ובה היה מסיים.
אורו נקרא אורות דחסדים, שהם בבחינת כלים דהשפעה. וענין צריך, היינו הקב"ה צריך להנהיגם בדרך זו, שילכו בדרך ה', אחרת לא ימשיכו בעבודתם הקדושה. וכי לאורה היינו הקב"ה רוצה וצריך ושאין לו דרך אחרת אם יש רצון עליון שילכו בדרך ה' רק על ידי אור החכמה, המקובל בכלים דקבלה, הנקרא אורה של התחתונים, המקובל בכלים דקבלה.
ועל זה הביאו ראיה והלא מ' שנה, שהיה ישראל במדבר, לא הלכו אלא לאורו, היינו בחינת עלמא דאתכסיא, שהוא מחזה ולמעלה, הנקרא אור המלובש בכלים דהשפעה, שישנם רק במאציל. אלא הגם שאור המנורה האיר למטה, שענין שמן הוא סוד חכמה המאירה בכלים דתחתון, מכל מקום אל מול פני המנורה וכו', שכולם הן צד הימין והן צד השמאל כולם פונים לקו האמצעי.