פירוש דענין 'שכר מצוה מצוה' (אבות ד, ב) הוא תענוג ושמחה נפלאה, כמו
שאמרו 'אין שמחה כהתרת הספיקות'. ויש תרי"ג חסרונות, דהיינו חלקים שצריכין
התרה לפתור אותם לטובה. וכשזוכה לקיים מצווה אחת כהלכתה, נפתר לו ספק אחד,
ואח"כ נתעורר ונמשך לו ספק שני, ואח"כ קיומו, עד שנשלם בכל התרי"ג
מצוות, והרי הנשמה זו שלימה לקונה.
[1] משמע כוונתו שתענוג התרת הספיקות הוא רק בזמן שעדיין יש חיסרון
ולא בזמן השלימות. עי' בזה וכן על ההמשך במאמר הקודם.
[2] כעין זה במאמרי הסולם ב' מאמר ס: "מורגש גם לגופין תענוגים,
אכן תדע שהמה רק כדי לקיימו לסבול היסורין".
[3] ישעיה סד, ג: "עין לא ראתה אלקים זולתך". עי' במאמר ב'
בפירוש הפסוק, וגם כאן משמע שה'עין לא ראתה' לא אזיל על האור שיש לעתיד לבא, אלא
על הבית-קיבול שיהיה בלתי מוגבל.