חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

שכר מצוה מצוה

תוכן

פירוש דענין 'שכר מצוה מצוה' (אבות ד, ב) הוא תענוג ושמחה נפלאה, כמו שאמרו 'אין שמחה כהתרת הספיקות'. ויש תרי"ג חסרונות, דהיינו חלקים שצריכין התרה לפתור אותם לטובה. וכשזוכה לקיים מצווה אחת כהלכתה, נפתר לו ספק אחד, ואח"כ נתעורר ונמשך לו ספק שני, ואח"כ קיומו, עד שנשלם בכל התרי"ג מצוות, והרי הנשמה זו שלימה לקונה.

ואותה קבלת שכר, אינה דומה כלל לשמחה ותענוג של התרת ספיקות הנ"ל, כי באותו תענוג מתפרנסת בהיותה חסרה[1], כמו שכתוב (ילקוט שמעוני ישעיה תקיד) שהקב"ה נותן כח לרשעים לקבל עונשם[2], ודו"ק, כי יש בתענוגים אלו פגם בושת שצריך להעבירו כמבואר. אבל אחר הטהרה מפגם זה זוכה לתענוג תמידי עין לא ראתה[3] בדרך הבית קיבול שלה.


[1] משמע כוונתו שתענוג התרת הספיקות הוא רק בזמן שעדיין יש חיסרון ולא בזמן השלימות. עי' בזה וכן על ההמשך במאמר הקודם.

[2] כעין זה במאמרי הסולם ב' מאמר ס: "מורגש גם לגופין תענוגים, אכן תדע שהמה רק כדי לקיימו לסבול היסורין".

[3] ישעיה סד, ג: "עין לא ראתה אלקים זולתך". עי' במאמר ב' בפירוש הפסוק, וגם כאן משמע שה'עין לא ראתה' לא אזיל על האור שיש לעתיד לבא, אלא על הבית-קיבול שיהיה בלתי מוגבל.