חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי
  • כתבי בעל הסולם / מאמרים / מחשבת הבריאה / הנהגת הבריאה / הנהגת שכר ועונש, דין ורחמים

שכר טוב לצדיקים ועונש לרשעים

תוכן

((פנים מאירות ענף יא)

עץ חיים ענף יא אות ה: 'והנה הטעם לזה שלא יצאו על דרך התיקון ולא יצטרכו לשבירה שאח"כ יהיה התיקון, הסיבה לזה, כי תכלית הכוונה היה להוציא ולעשות בחינת קליפות החיצונים, כי הם צריכות בעולם לתת שכר טוב לצדיקים, ולהעניש לרשעים שהיה עתיד לברא אח"כ'. עד כאן לשונו.

והנה הטעם לזה וכו': כלומר, מהי הטובה שצומחת מזה לתיקון התחתונים, דלכאורה מוטב היה שיצאו עשר ספירות דנקודים על שלימותם ולא יהיה ענין שבירת הכלים, שמזה נמשך כל הרעות והקלקולים בעולם התחתון כנודע. ועל כן מבאר והולך, שכל זה הוא מסיבת הרצון להטיב בסוד הכתוב (שמואל ב' יד, יד) 'לבלתי ידח ממנו נדח'.

לתת שכר טוב לצדיקים ולהעניש לרשעים: ענין שכר טוב לצדיקים, הוא השגתם בעצמם לאותן המדרגות, שעל ידי מעשיהם הטובים השיבו האורות לזו״ן העליונים. וענין העונש של הרשעים הוא סוד הכתוב (קהלת ז, יד) 'את זה לעומת זה עשה האלקים', שבאותו השיעור שהאדם נדחה מהשגת האור הנצחי, ממש באותו השיעור נמצא הולך ויורד לתענוגי הקליפות המזוהמים שנקראים שאול ואבדון, מפני שנצמח בקרבו מין יחס להם שיוכל לסובלם.

והנה שני תיקונים נובעים משכר ועונש: א' מעצמותו, ב' מזולתו. ושניהם נוהגים הן בצדיקים והן ברשעים, כי 'צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו' (יחזקאל לג, יב), ואז מסתלקים בסיבתו אורות זו״ן העליונים, ובשיעור זה יורד לתענוגי הקליפות, וכשמרגיש את זה הריהו מתחזק לשוב. וכן מסתייע מזולתו, בסוד הכתוב (ישעיה סו, כד) 'ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים' וגו'. ועד״ז מגיעים ב' התיקונים הנזכרים לרשעים, שיש גבול בתענוגי הקליפות שגם הרשע לא יכול עוד לסובלו, ומתוך שעל ידי מעשיו הרעים הולך ויורד ונשקע בתענוגי הקליפות, סופו לבוא על גבולו, שמתוך כך מסתלק ועולה משפלותו ושב בתשובה, בסוד הכתוב (שמואל א' ב, ו) 'מוריד שאול ויעל'. וכן מתחזק מזולתו, שבשיעור הסתלקותו מהקליפות מוכן להרגיש מציאות המדרגות שזכו להם הצדיקים, על דרך אמרם ז״ל (בבא בתרא עה, א) 'כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו'. ועל כן ענין שכר ועונש נוהג עד גמר התיקון, בסוד הכתוב (שמואל ב' יד, יד) 'לבלתי ידח ממנו נדח', והבן כי אכמ״ל[1].

[1]רבינו קיצר כאן והאריך במקום אחר, עי' במאמרי הסולם ב' מאמר פז אות ח, וז"ל שם: "אמנם זה ענין 'מוריד שאול ויעל' (שמואל א' ב, ו) שאיתא בספרים, שאם השי"ת רואה שאין הרשע חוזר בתשובה, אז 'מוריד שאול' עד שגם הרשע אינו יכול לסבול זוהמא הגדולה כזאת, ואז 'ויעל', נמצא שמוכרח לשוב בתשובה". ושם באות ב' מבאר שבזה תלוי ענין ה'לא ידח ממנו נדח'. עי"ש עוד בהערה מקורות נוספים.